14.4.1 הקדמה
ככלל, הטיפול בקיזוז ההפסדים מניירות ערך נסחרים עבר שינויים רבים במהלך השנים האחרונות כך שנוצרו מספר תקופות אשר אופן הטיפול המיסוי בהן היה שונה מעיקרו. לאור כך נציג להלן את עיקר העדכונים החקיקתיים אשר תרמו להבדלים בין התקופות, בהתאם להוראות שהיו רלוונטיות בכל תקופה.
תיקון מס' 132 לפקודה, אשר נכנס לתוקף החל מיום 1 בינואר 2003, הרחיב את בסיס המס וגרר חיוב במס בגין רווחי הון בידי יחידים ונישומים נוספים אשר טרם התיקון היו פטורים ממס, וזאת בשל רווחים הנוצרים ממכירתם של ניירות ערך הנסחרים בבורסה. בהתאם עלה הצורך בהוראות המטפלות בסוגיה של קיזוז הפסדים, ועל כן, הוכנס לתוך חלק ה'3 לפקודה סעיף 105טו לפקודה המאפשר קיזוז הפסדים מניירות ערך הנסחרים בבורסה או בשוק מוסדר בידי יחיד או חבר בני אדם, אשר הוראות סעיף 6 לחוק התיאומים וכן הוראות סעיף 130א לפקודה (תקנות דולריות) אינן חלות בקביעת הכנסתם.
תיקון זה יצר הפרדה בין ניירות ערך נסחרים לניירות ערך שאינם נסחרים, אשר עמדה בתוקף בין השנים 2003 ל-2005. הוראות קיזוז הפסדים בגין ניירות ערך הנסחרים בבורסה נקבעו בחלק ה'3 לפקודה כאמור.
לעומת זאת, הטיפול בקיזוז ההפסדים בידי נישומים אשר הסעיפים לעיל אינם חלים עליהם הוסדר במסגרתו של סעיף 6 לחוק התיאומים.
בשנת 2005, עם כניסתו לתוקף של תיקון מס' 147 בוטל סעיף 6 לחוק התיאומים וכן בוטלה ההבחנה ביחס לקיזוז הפסדים שבין ניירות ערך נסחרים לניירות ערך שאינם נסחרים. במסגרת התיקון נקבעו אף הוראות מעבר. יש לציין כי בשנת המס 2015 בוטל חלק ה'3 לפקודה וכמו כן סעיף 105טו.
להלן יוצגו הוראות החוק המתייחסות לקיזוז הפסדים מניירות ערך החל משנת המס 2006 ואילך. כאמור, ביחס להוראות החוק המתייחסות לשנים קודמות ראה סעיף 14.4 במדריך המס לשנת 2008.