סעיף 3(ז) לפקודה קובע כי מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודה, או שעיסוקו לא היה לשם קבלת רווחים או שכל הכנסתו היתה פטורה ממס, יהיה חייב בגין הסכומים שלהלן במס בשיעור של 90%, ללא זכות לפטור, לניכוי או לקיזוז כלשהם (מס על הוצאות עודפות):
"(1) סכומים שהוציא למטרות המפורטות בתקנות על פי סעיף 31 אשר לפי אותן תקנות אינם מותרים בניכוי או עולים על הסכומים המותרים בניכוי."
[פ.ק. – תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995, תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972 ותקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות של מתנדב במוסד ציבורי), התשס"ז-2007].
"(2) סכומים שהוציא ושאינם מותרים בניכוי לפי סעיף 32(11)."
[פ.ק. – משמע, סכום שהוציא מעביד למתן טובת הנאה לעובדיו, אך היא איננה ניתנת לייחוס לעובד מסויים].
"(3) סכומים ששילם לקופת גמל לפיצויים והעולים
על הסכומים שהיו מותרים לו בניכוי, אילולא היה פטור ממס." (ההדגשות אינן במקור).
[פ.ק. – בהתאם לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964].
סכום המס הינו סופי, ובשל הוצאה עודפת לא יותר כל ניכוי, קיזוז או פטור. דין מס זה כדין המס על ההכנסה לפי הפקודה, וככזה חלות עליו ההוראות שבדין החלות על ההכנסה, בשינויים המחייבים, לרבות אמצעי אכיפה וגבייה.
על-פי סעיף 181ב לפקודה, מוסד ציבורי שהוציא הוצאה עודפת צריך לשלם מקדמה בשיעור של 90% (כלומר, כל סכום המס ישולם כמקדמה). מועד התשלום (כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה (תשלום מקדמה בשל הוצאות עודפות), התשל"ב-1972) הוא עד ה-15 לכל חודש, בגין החודש שקדם. כמו כן מוסד ציבורי כאמור יגיש לפקיד השומה דו"ח שנתי המפרט ומסכם את כלל ההוצאות העודפות שהוציא באותה שנה.
בהקשר זה יצויין, כי יש הגורסים שיתכן מצב בו ההוצאות המפורטות לעיל, לא יחשבו כ"הוצאה עודפת", במקרה בו תחשב ההוצאה להוצאה הונית או לרכישת נכס הון (שכן במקרה כזה הוצאה זו אינה מותרת בניכוי על פי סעיף 17 לפקודה, וככזו כלל לא יחולו עליה התקנות המגבילות את גובה ההוצאה המותרת). יתכן כי בתביעת ניכוי הוצאות פחת יהיה על המוסד לרשום הוצאות עודפות, לפי העניין.
תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות של מתנדב במוסד ציבורי), תשס"ז-2006
ביום 2 בינואר 2007 פורסמו תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות של מתנדב במוסד ציבורי), התשס"ז-2006 (להלן – "התקנות"), אשר עוסקות בדינם של החזרי הוצאות שהוציא מתנדב לצורך מימוש מטרותיו של מוסד ציבורי על ידי המוסד הציבורי.
פעילויות רבות לצורך קידום המטרות הציבוריות של מוסדות ציבוריים מתבצעות על ידי מתנדבים כהגדרתם בתקנות, ולעיתים מתנדבים אלו משלמים מכספם הוצאות שונות במקום המוסד הציבורי, לצורך מימוש מטרותיו.
התקנות עוסקות בנושא הן מהיבט החזר ההוצאה למתנדב והן מהיבט התרת ההוצאה אצל המוסד הציבורי.
מטרת תקנות אלו הינה ליצור מצב שהחזר הוצאה למתנדב על ידי המוסד הציבורי לא תחשב אצל המתנדב כהכנסה, ומנגד קובעת התקנה כי יראו תשלום זה כהוצאה אצל המוסד הציבורי והיא תותר למוסד הציבורי בניכוי לעניין חישוב הוצאות עודפות ותשלום מקדמותיו, בהתאם לקבוע בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972.
מבלי לפגוע באמור לעיל, ובנוסף, קובעות התקנות שהוצאות מסויימות אשר מפורטות בתקנות הכלליות תותר הוצאתן למוסד הציבורי רק עד גובה הסכום המופיע בתקנות ולא כפי שמצויין בתקנות הכלליות. להלן ההוצאות כאמור:
(1) הוצאות כיבוד קל שהוצאו במקום מגוריו של המתנדב או במקום פעילותו ההתנדבותית, בסכום שאינו עולה על 30* שקלים חדשים לאדם באירוע;
(2) הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית ששימשה את המתנדב לשם נסיעה למקום פעילותו ההתנדבותית, בסכום שלא יעלה על 220* שקלים חדשים לחודש;
(3) הוצאות לרכישת דלק המשמש למתנדב לשם נסיעה למקום פעילותו ההתנדבותית, בסכום שלא יעלה על 670* שקלים חדשים לחודש בניכוי הסכום שהותר לפי פסקה 2 לאותו חודש;
(4) הוצאות בשל שיחות טלפון מביתו, בסכום שלא יעלה על 110* שקלים חדשים לחודש.
* הסכומים נכונים לשנת 2015.
התרת ההוצאות לפי התקנות, יותרו בתנאי שיתקיימו שני תנאים:
(1) המוסד הציבורי והמתנדב הגישו מסמכים או קבלות לאימות ההוצאות, להנחת דעתו של המנהל, וכן כל הוכחה נדרשת אחרת לפי בקשת המנהל;
(2) המוסד הציבורי הגיש, לא יאוחר מיום 31 במרס של כל שנת מס, הודעה לפקיד השומה, בטופס שקבע המנהל, הכוללת את פרטיהם האישיים של כל המתנדבים במוסד הציבורי בשנת המס הקודמת, ולגבי כל מתנדב שהמוסד הציבורי החזיר לו הוצאות – את פירוט ההוצאות וסכומן לגבי כל רבעון בשנת המס הקודמת.
מוסד ציבורי ייתן לכל מתנדב אישור כמפורט בתקנות על הוצאות שהחזיר לו בשנת המס הקודמת.