מבחן זה נוגע לשאלה, האם ניתן להפריד בין תשלומי השכר שקיבל בעל שליטה כ"עובד" לבין התשלומים שקיבל כרווחים ו/או כהחזר השקעות. מבחן זה נועד למנוע ניצול לרעה של המוסד לביטוח לאומי על ידי בעל מניות השולט בחברה והתובע גמלה. כמו כן, המבחן נועד למנוע ניצול לרעה של הגוף המשפטי שהוא חברה בע"מ – על מנת להשיג גמלה בניגוד לתכלית החוק.
ההיגיון שעומד מאחורי מבחנים אלה על פי פסקי הדין הוא, שעובד שכיר אינו נהנה מייעול בעבודה, אלא "בעל העסק", וכי ההשקעות באמצעי הייצור ובהון החוזר הן של בעל העסק.
שכרו של בעל השליטה אמור להתנהג כמו שכרם של העובדים, או שכרם של עובדים זהים לו בתפקיד, לרבות מתן בונוסים, עמלות, פרמיות, תוספות יוקר וכו'.