למונח "בעל שליטה" בחברה חשיבות רבה בחוקי הביטוח הלאומי בהקשר של קיום יחסי עבודה בין בעל השליטה לחברה. זאת מן הסיבה, שמעמד המבוטחים במוסד לביטוח לאומי קובע את ענפי הביטוח בהם הם מבוטחים, את חובת התשלום, את שיעורי דמי הביטוח ואת האחריות הביטוחית.
בדנג"צ 4601/95 סרוסי חי יוסף נ' בית הדין הארצי לעבודה ונ' המוסד לביטוח לאומי, מציג כב' השופט ברק, נשיא בית המשפט העליון, דעה מתקדמת, ששוברת מוסכמות של שנים רבות בבית הדין לעבודה. לדעתו, חוק הביטוח הלאומי הוא חוק סוציאלי ולכן המונחים שבו אמורים להתפרש על רקע היעדים הסוציאליים.
להלן האפשרויות הקיימות לבעל שליטה בחברה:
1. בעל שליטה הזכאי לחלוקת הרווחים בחברה, כבעל מניות – מעמדו כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי לעניין הדיבידנדים.
2. בעל שליטה, שמונה לדירקטור – מקבל שכר דירקטורים ומעמדו נקבע בהתאם.
3. בעל שליטה, העובד כשכיר בחברה – זכאי לכל הגמלאות שמעניק החוק לעובדים השכירים, למעט זכאות לדמי אבטלה וגמלאות במקרה של פירוק החברה, החל מיום 1 בינואר 2004, בתנאים שנקבעו.
4. בעל שליטה המוגדר כעובד עצמאי על פי ההגדרה בחוק הביטוח הלאומי זכאי לגמלאות המתאימות למעמדו.
5. בעל שליטה בעסק משפחתי, שפעולתו היא עזרה משפחתית בלבד – מעמדו נבחן בהתאם (עסק משפחתי – הכוונה לעסק שהוא בבעלות של בני משפחה אחת).